ב-28.7.2026 אישרה הכנסת פטור זמני מהיטל השבחה למתקנים אגרו-וולטאיים: הוראת שעה לשנה, עד לגיבוש הסדר קבוע. אושר גם פטור מהיטל תיעול וסלילה, כל עוד ייעוד הקרקע המקורי לא שונה, והרשויות המקומיות יקבלו חלף היטל השבחה דרך רשות מקרקעי ישראל.
עד כה, היטל השבחה יכול היה להגיע ל-50% משווי ההשבחה. זה היה אחד החסמים המשמעותיים לכדאיות של פרויקטים רבים.
חשוב לדייק: הפטור הוא רק למתקנים אגרו-וולטאיים, כאלה שמשלבים חקלאות וייצור חשמל באותה קרקע. זה לא פטור לכל פרויקט סולארי.
שתי דרכים, ומספרים שונים מאוד
אלו הערכות שוק, לא הבטחת תשואה.
היזם מממן, מקים ומפעיל את המתקן. בעל הקרקע מקבל דמי חכירה שנתיים, שבעסקאות שוק נעים לעיתים בסביבות 3,000–5,000 ₪ לדונם.
מסלול פשוט יחסית: בלי הון עצמי, בלי מימון ובלי סיכון תפעולי. אבל גם בלי התשואה המלאה של המתקן.
מתקן עד 630 קילוואט במתח נמוך עשוי לתפוס בסביבות 12–15 דונם, ולעיתים ליהנות מתעריף בסביבות 36.5 אגורות לקוט"ש, בכפוף להסדרה, לתנאי החיבור ולסוג המתקן.
כל ההכנסה מהחשמל שלכם, אבל גם ההוצאה, הסיכון והמימון. לפי דיווחים, הקמה של פרויקטים גדולים כולל אגירה עולה כ-5,000 ₪ לקילוואט. בעלות כזו, מתקן של 630 קילוואט יעלה בקירוב 3.15 מיליון ₪.
השאלה האמיתית: כמה נשאר בסוף השנה
השאלה היא לא כמה מייצרים, אלא כמה נשאר אחרי החזר ההלוואה, אחזקה, ביטוח, עלויות חקלאיות ומיסים. בשנים הראשונות, החזר המימון עלול לבלוע חלק ניכר מההכנסה.
לכן לפני שבוחרים בין חכירה להקמה עצמאית, צריך לבנות חישוב תזרים אמיתי: הון עצמי, ריבית, תקופה, ייצור צפוי, עלויות תפעול ותרחישי סיכון. את המימון אפשר לבנות בשתי דרכים: הלוואה סולארית מהבנק, או משכנתא לכל מטרה על הנכס. ובנחלה יש לזה כללי רישום משלה.
הפאנלים מצטרפים לחקלאות, לא מחליפים אותה
משרד החקלאות מגבש נוהל לבחינת "עיבוד חקלאי מיטבי", ורשות החשמל בוחנת מנגנון של הפחתת תעריף למתקנים שלא יקיימו פעילות חקלאית כנדרש. לפי המתווה המוצע, ההפחתה יכולה להגיע עד 20%.
כלומר, מי שמקים פאנלים ומזניח את הקרקע עלול למצוא את עצמו עם הכנסה נמוכה יותר, וגם עם בעיה רגולטורית.
לירן טרגובניק · אלונים יועצי משכנתאות · מעל 25 שנות ניסיון, יועץ מאושר בכל הבנקים